השפעת הקור על גוף האדם

הסיכון לירידת חום הגוף קיים גם בירידה קלה בלבד של טמפרטורת הסביבה. ככל שיש לקשיש יותר גורמי סיכון אישיים וסביבתיים – הסכנה הולכת וגדלה. על כן חשוב לנקוט בצעדי המניעה להלן:

חימום נאות
שמירה על טמפרטורה קבועה בחדרי המגורים בגבולות של 20°C-24°C (מומלץ לרכוש מדחום שמודד את טמפרטורת החדר).
מומלץ לדאוג ללחות מתאימה של האוויר בחדר (מחד, להימנע מאויר יבש מדי שאינו נוח לנשימה, ומאידך להימנע מאוויר לח מידי שעלול לגרום לתחלואה).
אוורור נאות של חדרי המגורים.
מומלץ לדאוג לאיטום טוב של פתחי הבית (חלונות, דלתות וכו').
יש לוודא את בטיחות התנורים בדירה, תוך הסתייעות בבני משפחה ואנשי מקצוע. חל איסור מוחלט להשתמש בתנורי בערה (נפט), אשר פולטים חד-תחמוצת הפחמן, אשר עלול לגרום לאובדן הכרה.
מומלץ לעקוב אחר תחזיות מזג האוויר ולהיערך בהתאם.

לבוש מותאם
יש להקפיד על לבוש נוח ומחמם, בכמה שכבות, על מנת למנוע איבוד חום.
בבוקר, חשוב שהלבוש יהיה חם יחסית, היות והגוף עדין לא פעיל דיו (מטבוליזם נמוך).
ביציאה החוצה, בנוסף למעיל, מומלץ לחבוש כובע וללבוש כפפות.
בלילה, בזמן השינה, יש להתכסות בשמיכה מתאימה, ללבוש ביגוד חם, כולל גרביים. מומלץ שימוש בסדיני פלנל (שמחממים יותר) ולהקפיד על חימום החדר (באמצעים בטיחותיים).
אם יש קשיים כלכליים במימון החימום, ניתן לבקש סיוע משירותי הרווחה באזור המגורים.

הרגלי בריאות
גם בעונת החורף יש לשתות בכמות מספקת (8-10 כוסות שתייה ליום) – אף ללא תחושת צמא!
יש להימנע משתייה מרובה של קפאין ואלכוהול.
כדאי להקפיד על ארוחות קלות יחסית, לעתים קרובות ( 5-6 פעמים ביום), ולהימנע מארוחות כבדות.
ניתן לקבל ארוחות מוכנות באמצעות המדור לזקן בלשכות הרווחה העירוניות.
שתיה ואוכל חמים מסייעים לשמור על חום הגוף.
בעת השהות בבית, כדאי להקפיד על פעילות ותנועה, כדי להגדיל את זרימת הדם ואת חום הגוף.

התייעצות עם הרופא המטפל
יש להתייעץ עם הרופא לגבי נטילת תרופות שעלולות להגביר את הרגישות לקור (בפרט תרופות לשינה ולהרגעה, מסוג בנזודיאזפינים ואחרים, תרופות משככות כאבים כגון אופיואידים ועוד.
לגבי מצבי בריאות שעלולים להגביר סיכון להיפותרמיה.

קשישים המתגוררים לבד
לעיתים קרובות, קשישים החיים לבדם נופלים בביתם ונמצאים שרועים זמן רב על הרצפה הקרה, מצב העלול להסתיים בהיפותרמיה קשה ולכן מומלץ לוודא, בנוסף לנאמר לעיל שנעשות הפעולות הבאות:
לשמור על קשר ולדאוג לביקורים בבית הקשיש של בני המשפחה, חברים, שכנים, או מתנדבים – לפחות פעם ביום.
לוודא שהפרטים האישיים של הקשיש הבודד (שם, כתובת, ומספר טלפון) נמצאים בידי שירותי הרווחה באזור המגורים, כדי לקבל סיוע במידת הצורך וביקורים סדירים.

כיצד ניתן לזהות אצל קשיש ירידה בחום הגוף (היפותרמיה)?
ניתן לראות שהבית קר והקשיש ירוד בפעילותו.
בשלבים ההתחלתיים של ירידת חום הגוף, העור קר, תיתכן הכחלה של קצות האצבעות והשפתיים, ירידה בעירנות, בלבול קל, דיבור לא ברור ועם זאת, יתכן שהקשיש הסובל מקור לא ירעד ולא יתלונן על תחושת קור.
אם ימשך המצב, האדם המבוגר יהיה פחות ערני והמצב הבלבולי עלול להחמיר. במצב זה קיימת סכנה לפגיעה בתפקוד מערכות חיוניות – בפרט בנשימה ובפעילות הלב – ונדרשת פניה מיידית לבית החולים.
יש להדגיש שלא ניתן לזהות את ירידת חום הגוף באמצעות מדידת חום במדחום הביתי (היות והמדחום הרגיל מיועד רק למדוד עליית חום!)

מה לעשות אם יש חשד לירידת חום הגוף
יש להזעיק מיד עזרה רפואית ו/או ל פנות מיידית לבית החולים.
עד להגעת הסיוע – ייש להעביר את הקשיש בעדינות למקום חם ויבש.
אם הבגדים רטובים יש להסירם ולכסות בבגדים יבשים ובשמיכות.
יש להיזהר מטלטול של הקשיש
נפגעי קור הנמצאים בהכרה יש להשקות במשקה חם.